אותם זרעים קטנים וחומים, המוכרים בעיקר כתוספת ללחם דגנים, בעלי יתרונות תזונתיים רבים, ביחסם לגודלם ולשימוש שניתן לעשות בהם.
זרעי פשתן מכילים סיבים תזונתיים רבים, מסיסים ולא מסיסים, המשפרים את פעילות מערכת העיכול, מונעים עצירות, תורמים לשמירה על רמות סוכר וכולסטרול יציבות בדם, ועל פי מחקרים עוזרים גם במניעת סרטן המעי.
כמו כן הם מכילים אומגה 3, שתורמת רבות,בין היתר, לשיפור הזיכרון, איזון רמות השומנים בדם, הפחתת דלקות, ולשיפור מראה העור והשיער.
ליגנין, הנמצא גם הוא בזרעים, הוא נוגד חמצון ופיטואסטרוגן. פיטואסטרוגנים, הקיימים גם בסויה, תורמים לאיזון הורמונלי- המבנה הצמחי שלהם מזכיר את זה של האסטרוגן האנושי, אך הוא חלש בהרבה. וכך, במידה וקיים חוסר באסטרוגן, הגוף ישתמש בפיטואסטרוגן, ובמידה ויש עודף- הוא "יתחרה" עם האסטרוגן על הקולטנים, וכך השפעת האסטרוגן תהיה נמוכה יותר.
מומלץ לרכוש את הזרעים השלמים, ולשמרם בכלי אטום ובהקפאה, על מנת למנוע התחמצנות של חומצות השומן שבהם.
זרעי פשתן אינם מתעכלים במערכת העיכול, אלא אם הם נטחנים- בלעיסה טובה, או במטחנת תבלינים. לכן, על מנת להנות מכל יתרונותיהם, מומלץ לטחון כמות קטנה, ולשמור גם אותה בהקפאה, עד לשימוש.
ניתן לרכוש גם זרעי פשתן טחונים, אך לא מומלץ לעשות זאת, ובכל מקרה רצוי לרכוש חבילות אטומות, ארוזות בואקום, הנשמרות בקירור.
את זרעים הטחונים פשוט מפזרים, במכמות של ככף אחת לאורך היום, מעל האוכל המוגש- יוגורט, סלט, מזון מבושל וממרחים שונים.
- בישול עם זרעי פשתן אינו מומלץ, משום שחימום פוגם באיכות השמן של הפשתן.
- יש להקפיד על שתיה מרובה, על מנת להמנע מעצירות (סיבים תזונתיים סופחים נוזלים, וכך מגבירים את נפח הצואה, ומרככים אותה).
|