דרך האכילה- לא רק איכות המזון קובעת

לרמת החשיבות של תזונה טבעית ובריאה כבר נחשפנו פעמים רבות, כמו גם ליתרונות שלה בריפוי ומניעה של מחלות שונות והפרעות תפקוד, עזרתה לשמירה על הבריאות, ושיפור ההרגשה הטובה ואיכות החיים.
אולם נראה שהמודעות לדרך שבה אנו אוכלים הולכת וקטנה עם הזמן, למרות החשיבות הרבה שלה, והשפעתה על תהליכי העיכול.

שינוי הרגלי האכילה הוא לא תמיד פשוט, אך הוא בהחלט אפשרי. כמו כל הרגל אחר, צריך סבלנות ואורך רוח כדי לסגל לעצמנו את השינויים הקטנים- אלו שיוצרים את ההבדל הגדול. צעד אחר צעד, עם רצון, משמעת עצמית, ותשומת לב- אפשר לשנות כל הרגל. מודעות וידע הם אמצעים טובים להתחלה, ואחר כך רק נשאר להתחיל לתרגל...
כחלק מתהליך ההקשבה לגוף, צריך להבחין מתי אנחנו רעבים. חשוב לזהות את תחושת הרעב כשהיא מתחילה, ולבדוק האם זהו אכן רעב-
לעיתים הגוף מתרגם צמא לתחושת רעב- יש להקפיד על שתיה של לפחות 10-12 כוסות מים לאורך כל היום, ובמידה והגוף בפעילות או בתנאי חום- יש לשתות בהתאם.
עם זאת, שתיה בזמן האוכל או אחריו פוגמת בעיכולו, מכאן שעדיף לשתות חצי שעה לפני האוכל, ולהמתין לפחות כשעה לאחריו (בהתאם לסוג המזון).
כדאי להעדיף מים, או חליטות צמחים נטולות קפאין (וללא סוכר), על פני כל שתיה אחרת. משקאות קלים מכילים סוכרים, חמרי טעם וריח וצבעי מאכל, המזיקים לגוף, ונחשבים ל"מזון נוזלי", שאינו תורם רבות לשיפור מצב הנוזלים בגוף. חלק מהמשקאות מכילים חומצה, ה"עוזרת" להתמודד עם כמויות הסוכר המצויות במשקה.
בקולה, קפה, תה ואף בשוקו, כמו גם במשקאות אנרגיה מעוררים, יש קפאין, הגורם בין היתר להגברת פעילות הכליות, ולמתן שתן מוגבר, כך שבסופו של דבר אנו מאבדים את רוב כמות הנוזלים ששתינו.
לעיתים רעב הוא ביטוי של תחושת שיעמום, כשסתם מתחשק "נישנוש". במקרה כזה, עדיף לאכול פרי או ירק, העשירים בנוזלים, ויטמינים ומינרלים, ולא בחטיפים וממתקים, המספקים לגוף פחמימות ריקות, שומן, וכמויות גבוהות של סוכר או מלח, שכאמור, מזיקים לגוף וגורמים להשמנה וחולי.
מתי לאכול? כשמתחילה תחושת הרעב, וזאת על מנת להמנע מהסתערות על האוכל בשלב מאוחר יותר, וזלילת חטיפים זמינים שיוצרים תחושת שובע זמנית, והשמנה.
כדאי לשים לב באיזה שעות של היום אנחנו רעבים, ולתכנן את הארוחות שלנו לשעות אלה. כמו כן מומלץ מאוד לאכול יותר פעמים, ובכל פעם כמות קטנה יחסית של מזון. אפשר לאכול 3 ארוחות מרכזיות, ולהוסיף שתי ארוחות ביניים, המורכבות מפרוסת לחם, פרי, או אגוזים, וכדומה, כך נמנע עומס על מערכת העיכול, וקל יותר להתגבר על העייפות שאחרי האוכל, ועל הצורך במתוק.
לא תמיד אנו חשים ברעב, משום התרגלנו להתעלם מאיתותי הגוף. רבים האנשים נוטים "לדלג" על ארוחת הבוקר, הידועה כחשובה ביותר. לאחר שנת הלילה, זמן בו הגוף נמצא בצום, ומנצל עד תום את מאגרי הגליקון בכבד- המכילים פחמימות זמינות לגוף- יש להקפיד לספק לגוף את האנרגיה הדרושה לו כדי לתפקד כראוי.